6 שלבים: הגשת תביעה קטנה – מדריך מעודכן לשנת 2025

בית המשפט לתביעות קטנות מהווה כלי חשוב ויעיל עבור אזרחים ותושבים בישראל המבקשים ליישב סכסוכים כספיים בסכומים מוגדרים, באופן מהיר, פשוט ובעלות נמוכה יחסית. מטרתו המרכזית היא להנגיש את המערכת המשפטית לציבור הרחב, גם לאלו שאינם בעלי ידע משפטי או יכולת כלכלית לשכור עורך דין. ההליך מתאפיין בגמישות יחסית בדיני הראיות ובסדרי הדין, ובכך שהוא מיועד להתנהל לרוב ללא ייצוג משפטי. למידע כללי נוסף, ניתן לעיין במדריך הרשמי של הרשות השופטת או במידע באתר כל זכות.

מאמר זה יפרט את השלבים המרכזיים בהגשת תביעה קטנה, החל מהשיקולים המקדימים ועד לשלב שלאחר קבלת פסק הדין, נכון לאפריל 2025. חשוב לציין שהמידע המובא כאן הוא כללי ונועד להכוונה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני במידת הצורך.

מי יכול לתבוע ואת מי ניתן לתבוע?

• תובע: רק אדם פרטי (יחיד) יכול להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. זה כולל גם עוסק פטור או עוסק מורשה (התביעה מוגשת על ידי בעל העסק כאדם פרטי). חברה בע"מ, שותפות רשומה או עמותה אינן רשאיות להגיש תביעה במסגרת זו, אלא אם הן נתבעות והגישו תביעה שכנגד.

• נתבע: ניתן לתבוע אדם פרטי, עוסק פטור/מורשה, חברה בע"מ, תאגיד, שותפות, עמותה או גוף ציבורי (כמו משרד ממשלתי או עירייה).

מגבלות על הגשת תביעות:

• סכום התביעה: נכון ל-1 בינואר 2025, הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות הוא 38,900 ש"ח. סכום זה מתעדכן מדי שנה בהתאם לצו בתי המשפט (שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות). ניתן לתבוע סעד כספי, החלפת מוצר, תיקון מוצר או ביטול עסקה, כל עוד שווי הסעד אינו עולה על התקרה. אם סכום הנזק גבוה יותר, התובע יכול לבחור להפחית את סכום התביעה לתקרה המותרת כדי לנהל את ההליך במסגרת תביעות קטנות, תוך ציון הדבר בכתב התביעה. יש לזכור שלא ניתן לפצל תביעה אחת למספר תביעות קטנות כדי לעקוף את מגבלת הסכום.

• מספר תביעות: אדם פרטי מוגבל להגשת עד 5 תביעות קטנות באותו בית משפט במהלך שנה קלנדרית (ינואר עד דצמבר). אם הוגשו יותר מחמש תביעות כאמור, בית המשפט רשאי להעביר את התביעה השישית ואילך לבית משפט השלום הרגיל.

שיקולים מקדימים ופעולות לפני הגשת התביעה

לפני שממהרים להגיש תביעה, חשוב לבצע מספר פעולות מקדימות שיכולות לחסוך זמן ומשאבים, ואף להוביל לפתרון הסכסוך ללא צורך בהליך משפטי:

1. בדיקת התאמה לתביעות קטנות: ודאו שהסכסוך עומד בתנאי הסף – בעיקר מגבלת הסכום (38,900 ₪ נכון ל-2025) וסוג הסעד המבוקש (כספי, החלפה, תיקון, ביטול עסקה). כמו כן, ודאו שהנושא אינו בסמכות ייחודית של בית משפט אחר (כמו בית הדין לעבודה, בית משפט לענייני משפחה או המפקח על הבתים המשותפים) – ראו פירוט נוסף במדריך זה.

2. ניסיון ליישוב הסכסוך באופן ישיר: הצעד הראשון והמומלץ ביותר הוא לפנות לצד השני בכתב (בדואר רשום או במייל עם אישור קריאה) ולפרט את טענותיכם ואת הסעד הנדרש. פנייה זו, המכונה לעיתים "מכתב התראה לפני נקיטת הליכים", צריכה להיות עניינית ומפורטת. חשוב לשמור עותק של המכתב ואישור המסירה. לעיתים, פנייה רשמית ומנומקת מספיקה כדי להביא את הצד השני לשולחן המשא ומתן או להיענות לדרישותיכם. גם אם הפנייה לא תצלח, תיעוד הניסיון ליישב את הסכסוך יפעל לטובתכם בבית המשפט ויעיד על תום לבכם.

3. איסוף ראיות: זהו שלב קריטי. אספו כל מסמך, תמונה, הקלטה או עדות רלוונטית לתביעה. דוגמאות כוללות: חוזים והסכמים, חשבוניות וקבלות, תכתובות (מיילים, וואטסאפ, מכתבים), תמונות של נזק או מוצר פגום, חוות דעת מומחה (אם רלוונטי ומידתי לעלות התביעה), פרטי עדים (שם מלא, טלפון, כתובת ותיאור קצר של מה שראו או שמעו). חשוב לשמור את המסמכים המקוריים ולצרף לתביעה עותקים ברורים וקריאים. ארגון הראיות לפי סדר כרונולוגי או נושאי יסייע לכם ולבית המשפט.

4. זיהוי מדויק של הנתבע: יש לוודא את פרטיו המלאים והמדויקים של הנתבע:

   • אדם פרטי: שם מלא, מספר תעודת זהות וכתובת מגורים עדכנית. ניתן להיעזר בשירות איתור כתובת (מען) בתשלום של רשות האוכלוסין וההגירה. אם מספר ת.ז. אינו ידוע, יש לפנות פיזית ללשכת רשות האוכלוסין ולבקש את המספר לצורך הגשת תביעה (כרוך באגרה) – מידע נוסף על איתור פרטי נתבע.

   • חברה בע"מ: שם החברה המדויק ומספר ח.פ. (חברה פרטית). ניתן לאתר פרטים אלו, כולל כתובת רשומה, ללא תשלום באתר רשם החברות.

   • עוסק מורשה/פטור: יש לתבוע את בעל העסק כאדם פרטי, עם שמו המלא, מספר ת.ז. (שהוא לרוב מספר העוסק המופיע על חשבוניות/קבלות) וכתובתו.

   • עמותה/מלכ"ר: ניתן לאתר פרטים באתר גיידסטאר (אתר העמותות של ישראל).

   • חברת תעופה זרה: ניתן לאתר פרטי התקשרות באתר רשות שדות התעופה.
     חשוב לציין כתובת מדויקת למסירת כתב התביעה ורצוי גם מספר טלפון של הנתבע.

5. חישוב סכום התביעה: חשבו במדויק את הסכום הנתבע. כללו את הנזק הישיר (עלות תיקון, החזר כספי וכו'), וכן הוצאות נלוות שנגרמו לכם כתוצאה ישירה מהאירוע, וניתן להוכיחן (למשל: עלות משלוח דואר רשום, נסיעות, חוות דעת מומחה, הפסד ימי עבודה בנסיבות מסוימות). ניתן לתבוע גם פיצוי בגין "עגמת נפש", אך יש לנמק זאת היטב ולהיות ריאליים בסכום הנדרש. פרטו את רכיבי התביעה בצורה ברורה.

שלב 1: הכנת והגשת כתב התביעה

כתב התביעה הוא המסמך הפורמלי הפותח את ההליך המשפטי. הוא מפרט את זהות הצדדים, את נסיבות המקרה, את הראיות התומכות ואת הסעד המבוקש.

• מבנה ותוכן כתב התביעה:

  • פרטי בית המשפט: יש לציין את בית המשפט אליו מוגשת התביעה (בית משפט השלום [פלוני] בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות). הסמכות המקומית נקבעת לפי אחד מאלה: מקום מגוריו או עסקו של הנתבע, המקום בו נוצרה ההתחייבות, המקום המיועד לקיום ההתחייבות, מקום מסירת הנכס, או מקום המעשה/המחדל בגינו תובעים. בתביעות אינטרנט, ניתן להגיש גם במקום מגורי/עסקי התובע.

  • פרטי התובע: שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה, טלפון ומייל.

  • פרטי הנתבע: שם מלא (או שם החברה/תאגיד), מספר ת.ז./ח.פ./עוסק, כתובת מלאה וטלפון (ככל שידוע).

  • תיאור העובדות: פירוט כרונולוגי, ברור וענייני של האירועים שהובילו לסכסוך. יש להתמקד בעובדות הרלוונטיות ולהימנע מפרשנויות אישיות, האשמות או שפה רגשית.

  • נימוקי התביעה: הסבר קצר מדוע לדעתכם הנתבע אחראי לנזק או חייב לכם את הסעד המבוקש. אין צורך בידע משפטי מעמיק או בציטוט סעיפי חוק, אך יש להסביר את הבסיס לדרישה.

  • הסעד המבוקש: פירוט מדויק של הסכום הנתבע וכיצד חושב (לדוגמה: 500 ₪ עבור תיקון + 200 ₪ עבור נסיעות + 300 ₪ עגמת נפש = סה"כ 1,000 ₪). אם מבוקש סעד אחר (החלפה, תיקון, ביטול עסקה), יש לפרטו.

  • רשימת מסמכים מצורפים: יש לצרף רשימה ממוספרת של כל הנספחים (הראיות) המצורפים לכתב התביעה, ולהפנות אליהם בגוף התביעה (למשל: "כפי שניתן לראות בחוזה המצורף כנספח 1…").

  • חתימה ותאריך.

• סגנון כתיבה: השתמשו בשפה פשוטה וברורה. היו תמציתיים וענייניים. הקפידו על סדר הגיוני וכרונולוגי. ניתן להגיש את התביעה בעברית או בערבית.

• נספחים (ראיות): צרפו עותקים ברורים של כל המסמכים, התמונות וכו', שתומכים בטענותיכם. שמרו את המקור אצלכם. סמנו כל נספח במספר סידורי בהתאם לרשימה בכתב התביעה.

• מספר עותקים: בהגשה פיזית או בדואר, נדרש בדרך כלל להגיש עותק לבית המשפט, עותק לכל נתבע, ועוד עותק לשמירה אצלכם. יש לוודא את מספר העותקים המדויק במזכירות בית המשפט. בהגשה מקוונת, המערכת מטפלת בהפצה.

• אופן ההגשה:

  • הגשה מקוונת (מומלץ): דרך מערכת "נט המשפט" באתר הרשות השופטת. נדרשת הזדהות דרך מערכת ההזדהות הלאומית. המערכת מנחה את המשתמש שלב אחר שלב במילוי הפרטים, צירוף המסמכים ותשלום האגרה (למדריך הגשה מקוונת).

  • הגשה פיזית: במזכירות בית משפט השלום הרלוונטי (בשעות קבלת קהל, רצוי לתאם תור מראש). ניתן להוריד ולהדפיס טופס כתב תביעה למילוי ידני.

  • בדואר רשום: לכתובת בית המשפט הרלוונטי.

• תשלום אגרה: בעת הגשת התביעה יש לשלם אגרה.

  • גובה האגרה: 1% מסכום התביעה, אך לא פחות מסכום מינימלי (נכון ל-2025, המינימום הוא 50 ₪). לדוגמה, בתביעה על סך 3,000 ₪ האגרה תהיה 50 ₪. בתביעה על סך 10,000 ₪ האגרה תהיה 100 ₪.

  • אופן התשלום: בהגשה מקוונת – בכרטיס אשראי. בהגשה פיזית – במזכירות (אשראי/מזומן) או באמצעות שובר לתשלום בדואר.

  • פטור מאגרה: מי שמתקשה כלכלית לשלם את האגרה יכול להגיש "בקשה לפטור מאגרה". יש למלא טופס ייעודי, לצרף מסמכים תומכים (כגון תלושי שכר, דפי חשבון בנק) ולהגיש למזכירות בית המשפט או דרך נט המשפט. בית המשפט ישקול את הבקשה בהתאם למצב הכלכלי וסיכויי התביעה. מידע נוסף על פטור מאגרה באתר כל זכות.

שלב 2: המצאת כתב התביעה לנתבע

לאחר הגשת התביעה, יש לוודא שהיא נמסרת (מומצאת) כדין לנתבע.

• אחריות: בהגשה מקוונת או פיזית, מזכירות בית המשפט מטפלת בדרך כלל בשליחת כתב התביעה וההזמנה לדין לנתבע בדואר רשום עם אישור מסירה.

• חובת התובע לוודא מסירה: על התובע לוודא (דרך מערכת נט המשפט או במרכז המידע הטלפוני של הרשות השופטת: 077-2703333 או *3852) שכתב התביעה אכן נמסר לנתבע. אם הדואר הרשום חוזר (למשל, הנתבע סירב לקבל או לא נדרש), ייתכן שהתובע יצטרך לבצע "מסירה אישית" (באמצעות שליח משפטי או בעצמו, בכפוף להנחיות – ראו הנחיות כלליות למסירה אישית) או לבקש מבית המשפט "תחליף המצאה" (למשל, פרסום בעיתון), אם כתובת הנתבע אינה ידועה או שהוא מתחמק מקבלת המסמך (מידע על תחליף המצאה).

• חשיבות ההמצאה: ההליך לא יתקדם אם לא תהיה הוכחה שהנתבע קיבל את כתב התביעה. המועדים להגשת כתב הגנה מתחילים להיספר רק מיום ההמצאה.

שלב 3: כתב ההגנה של הנתבע

מרגע שכתב התביעה הומצא לנתבע כדין, עומדים לרשותו 30 ימים להגיש כתב הגנה.

• מהו כתב הגנה? זהו מסמך התשובה של הנתבע לטענות התובע. על הנתבע להתייחס לכל סעיף בכתב התביעה, להודות בעובדות נכונות, להכחיש עובדות שאינן נכונות, ולהציג את גרסתו לאירועים. עליו לצרף ראיות התומכות בגרסתו.

• אפשרויות הנתבע:

  • הגשת כתב הגנה: הכחשת התביעה כולה או חלקה, הצגת גרסה נגדית וצירוף ראיות.

  • הגשת תביעה שכנגד: אם לנתבע יש טענות כספיות משלו כנגד התובע הנובעות מאותו אירוע, הוא יכול להגיש תביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה (בכפוף לתשלום אגרה על התביעה שכנגד).

  • הודעה לצד שלישי: אם הנתבע סבור שצד אחר (שאינו התובע) אחראי לנזק הנטען, הוא יכול לבקש מבית המשפט רשות לשלוח הודעה לאותו צד שלישי ולצרפו להליך.

  • אי הגשת כתב הגנה: אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה במועד, התובע רשאי לבקש מבית המשפט "פסק דין בהעדר הגנה". במקרה כזה, בית המשפט עשוי לפסוק לטובת התובע על סמך כתב התביעה בלבד, מבלי לקיים דיון (אם כי לעיתים ידרוש הוכחות מסוימות).

• קבלת כתב ההגנה: מזכירות בית המשפט שולחת עותק מכתב ההגנה (אם הוגש) לתובע.

שלב 4: הדיון בבית המשפט

לאחר הגשת כתב ההגנה (או בחלוף המועד להגשתו), בית המשפט קובע מועד לדיון ומזמן את הצדדים. הדיון בתביעות קטנות נועד להיות מהיר, יעיל ובלתי פורמלי יחסית.

• הכנה לדיון:

  • עברו שוב על כתב התביעה, כתב ההגנה והראיות של שני הצדדים.

  • סדרו את המסמכים והראיות שלכם בצורה נגישה.

  • הכינו תמצית של עיקרי הטיעונים שתרצו להציג בעל פה.

  • חשבו על שאלות שתרצו לשאול את הנתבע (או עדיו, אם ישנם).

  • אם יש לכם עדים, ודאו שהם יכולים להגיע לדיון במועד שנקבע (באחריותכם להזמינם). ניתן לבקש מבית המשפט להוציא זימון רשמי לעד.

  • שקלו אפשרות לפשרה – חשבו מהו הסכום המינימלי שיהיה מקובל עליכם לסיום הסכסוך.

• ייצוג: ככלל, בעלי הדין מייצגים את עצמם ואינם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין (מידע על ייצוג בתביעות קטנות). חריגים:

  • בית המשפט יכול להתיר ייצוג מסיבות מיוחדות.

  • אם אחד הצדדים הוא עורך דין או שעיסוקו הקבוע הוא ייצוג בבתי משפט, גם הצד השני זכאי להיות מיוצג.

  • תאגיד (כנתבע) יכול להיות מיוצג על ידי עובד מטעמו או באישור בית המשפט, על ידי עורך דין.

  • ניתן להסתייע בארגונים המספקים סיוע (כמו המועצה הישראלית לצרכנות).

• מהלך הדיון:

  • התנהלות: השופט מנהל את הדיון, שואל שאלות ומכוון את הצדדים. האווירה פחות רשמית מאשר בבית משפט רגיל.

  • הצגת טענות: כל צד מקבל הזדמנות להציג בקצרה את גרסתו ואת עיקרי טענותיו.

  • חקירת הצדדים: השופט מאפשר לצדדים לשאול זה את זה שאלות.

  • הצגת ראיות: הצדדים מציגים את הראיות שתומכות בטענותיהם.

  • עדים: אם זומנו עדים, הם יעידו וניתן יהיה לשאלם שאלות.

  • ניסיון לפשרה: השופט לרוב ינסה להביא את הצדדים להסכמה ולפשרה. אם הושגה פשרה, היא מקבלת תוקף של פסק דין.

  • שפה: הדיון מתנהל בדרך כלל בעברית. אם יש צורך במתורגמן, יש להגיש בקשה מראש.

  • כללי התנהגות: דברו בכבוד, היו ענייניים ותמציתיים.

• אי התייצבות לדיון: אם תובע לא מתייצב, תביעתו עלולה להימחק. אם נתבע לא מתייצב, התובע יכול לבקש פסק דין בהיעדר התייצבות (מידע על אי התייצבות).

שלב 5: פסק הדין

בתום הדיון, או בסמוך לו, ייתן השופט את פסק הדין.

• מתן פסק הדין: לעיתים ניתן בעל פה באולם, ולעיתים נשלח במועד מאוחר יותר דרך נט המשפט או בדואר.

• סוגי פסקי דין:

  • קבלת התביעה: במלואה או בחלקה.

  • דחיית התביעה.

  • פסק דין על דרך הפשרה (סעיף 79א).

  • פסק דין בהעדר הגנה/התייצבות.

• תוכן פסק הדין: ההחלטה הסופית, נימוקים (לרוב קצרים), הסכום שנפסק והחלטה לגבי הוצאות משפט. פסק הדין יקבע גם את מועד התשלום.

שלב 6: לאחר פסק הדין

1. ביצוע פסק הדין: הצד שהפסיד (החייב) מחויב לשלם לצד שזכה (הזוכה) את הסכום הפסוק עד למועד שנקבע.

2. אכיפת פסק הדין (הוצאה לפועל): אם החייב אינו משלם במועד, הזוכה יכול לפנות ל**רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל)** ולפתוח תיק לגביית החוב. זהו הליך נפרד, הכרוך בתשלום אגרה נוספת ובפעולות אכיפה שונות. ניתן לפתוח תיק בלשכות ההוצאה לפועל (יש לזמן תור מראש) או באופן מקוון (מומלץ לעורכי דין).

3. ערעור על פסק הדין:

   • אין ערעור בזכות: על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות אין זכות ערעור אוטומטית.

   • בקשת רשות ערעור (בר"ע): יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הרלוונטי (מידע על ערעור).

   • מועד: תוך 15 ימים מיום מתן/המצאת פסק הדין.

   • סיכויי הערעור: רשות ניתנת במשורה, רק במקרים של פגם מהותי או עיוות דין.

   • ערעור על דחיית בקשת רשות ערעור: אפשרי לבית המשפט העליון תוך 30 יום, אך הסיכוי נמוך מאוד.

טיפים להצלחה:

• היו מאורגנים: שמרו תיק מסודר.

• התכוננו היטב: למדו את המקרה והראיות.

• היו ענייניים ועובדתיים: הימנעו מרגשנות.

• נסו לפתור מחוץ לבית המשפט: פשרה חוסכת הליך.

• הבינו את ההליך: קראו את המדריכים באתר הרשות השופטת.

• עמדו בלוחות זמנים.

• שמרו עותקים.

• ודאו מסירה של כתבי בי-דין.

סיכום

בית המשפט לתביעות קטנות מאפשר פתרון נגיש, מהיר וזול לסכסוכים כספיים קטנים. הכנה נכונה, הבנת השלבים והתנהלות עניינית יגדילו את סיכויי ההצלחה. ניסיון כן להגיע לפשרה לפני ההליך הוא תמיד הצעד הראשון המומלץ.

אתרים וטלפונים חשובים:

• הרשות השופטת (מידע, טפסים, נט המשפט): https://www.gov.il/he/departments/the_judicial_authority

• מערכת נט המשפט (הגשה מקוונת, מעקב תיקים): https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/Homepage.aspx

• מרכז המידע הארצי של הרשות השופטת: 077-2703333 או *3852

• רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל): https://www.gov.il/he/departments/execution_and_collection_authority | מוקד מידע: *35592

• כל זכות (מידע על זכויות והליכים): https://www.kolzchut.org.il/he/